Daf 134b
שָׁאנֵי מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה דִּנְתִינָה כְּתִיבָא בֵּיהּ הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי תְּרוּמָה נָמֵי נְתִינָה כְּתִיבָא בֵּיהּ
Rachi (non traduit)
נתינה כתיבא בהו. ועליו ליתנן לכהן:
מַאי תַּלְמוּדָא כִּדְאָמַר רָבָא הַיָּרֵךְ הַמְיוּמֶּנֶת שֶׁבַּיָּרֵךְ הָכָא נָמֵי הַזְּרוֹעַ הַמְיוּמָּן שֶׁבַּזְּרוֹעַ
Rachi (non traduit)
כדאמר רבא. בפרק גיד הנשה (לעיל חולין דף צא.) אליבא דרבי יהודה דאמר אינו נוהג אלא באחת והדעת מכרעת של ימין:
Tossefoth (non traduit)
הזרוע המיומנת. אפילו לרבנן דדרשי פרק גיד הנשה (לעיל חולין דף צו:) הירך דפשיט איסוריה בכוליה ירך הכא מודו דלא שייך למדרש הכי:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן הַזְּרוֹעַ זֶה זְרוֹעַ יָמִין אַתָּה אוֹמֵר זֶה זְרוֹעַ יָמִין אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זְרוֹעַ שְׂמֹאל תַּלְמוּד לוֹמַר הַזְּרוֹעַ
Rachi (non traduit)
גמ' הזרוע. ונתן לכהן הזרוע:
מַתְנִי' אֵיזֶהוּ הַזְּרוֹעַ מִן הַפֶּרֶק שֶׁל אַרְכוּבָּה עַד כַּף שֶׁל יָד וְהוּא שֶׁל נָזִיר וּכְנֶגְדּוֹ בָּרֶגֶל שׁוֹק רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שׁוֹק מִן הַפֶּרֶק שֶׁל אַרְכוּבָּה עַד סוֹבֶךְ שֶׁל רֶגֶל אֵי זֶהוּ לֶחִי מִן הַפֶּרֶק שֶׁל לֶחִי עַד פִּיקָה שֶׁל גַּרְגֶּרֶת
Rachi (non traduit)
והוא של נזיר. וכן זרוע בשלה האמור בנזיר (במדבר ו) כך ניטלת:
עד כף של יד. עצם רחב של כתף שקורין אשפלדו''ן:
מתני' מן פרק של ארכובה. ארכובה הנמכרת עם הראש:
וכנגדו ברגל שוק. האמור בשלמים (ויקרא ז) נמי הוי שתי עצמות מן הפרק של ארכובה עד בוקא דאטמא דהיינו כל הירך:
הפרק של לחי. אצל הצדעים וחותך כלפי מטה עד פיקה של גרגרת עד שיפוי כובע שהוא פקעיתא ופתחה של קנה בית הבליעה דהיינו לחיים התחתונות עם הלשון:
סובך של רגל. היינו פרק שבין הקולית ועצם אמצעי:
Tossefoth (non traduit)
פיקה של גרגרת. היא טבעת הגדולה שעשויה עגולה כפיקה:
אֲחֵרִים אוֹמְרִים מִנַּיִן שֶׁאִם אֵין לוֹ שֶׁאֶחָיו הַכֹּהֲנִים מְגַדְּלִין אוֹתוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו גַּדְּלֵהוּ מִשֶּׁל אֶחָיו
וְאִיבָּעֵית אֵימָא אָדָם חָשׁוּב שָׁאנֵי דְּתַנְיָא וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו שֶׁיְּהֵא גָּדוֹל מֵאֶחָיו בְּנוֹי בְּחָכְמָה וּבְעוֹשֶׁר
Rachi (non traduit)
ואיבעית אימא אדם חשוב. כגון ממונה ראש ישיבה יכול לקדם ולזכות שהרי עליו לגדלו ולהעשירו אפילו משלו וכ''ש ממאי דאתי ליה מעלמא:
הָהוּא שַׂקָּא דְּדִינָרֵי דַּאֲתָא לְבֵי מִדְרְשָׁא קָדֵים רַבִּי אַמֵּי וּזְכָה בָּהֶן וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי וְהָא כְּתִיב וְנָתַן וְלֹא שֶׁיִּטּוֹל מֵעַצְמוֹ רַבִּי אַמֵּי נָמֵי לַעֲנִיִּים זָכָה בָּהֶן
Rachi (non traduit)
שקא דדינרי. דינרי זהב ששלחו ממקום אחר לבני הישיבה:
לְכִדְתַנְיָא הַמַּפְקִיר אֶת כַּרְמוֹ וְלַשַּׁחַר הִשְׁכִּים וּבְצָרוֹ חַיָּיב בְּפֶרֶט וּבְעוֹלֵלוֹת וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵאָה וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת
Rachi (non traduit)
חייב בפרט ובעוללות כו'. אע''ג דהפקר פטור מכולם דבכולהו כתיב קצירך כרמך ולא של הפקר ובכולהו תנן כל שהוא אוכל ונשמר פרט לשל הפקר להכי אהני תעזוב יתירא דכתיב בכולהו לאתויי הפקר כי האי גוונא דהדר איהו וזכה ביה. בלקט ופאה כתיב תעזוב יתירא חד בקדושים תהיו וחד בשור או כשב ופרט בכרם היינו לקט. עוללות חד בקדושים תהיו וכרמך לא תעולל וחד במשנה תורה (כד) כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך. שכחה חד גבי שכחת אילן וחד גבי שכחת כרם דאמרינן לעיל (חולין דף קלא.) אחריך זו שכחה:

וְאֶלָּא תַּעֲזֹב יַתִּירָא לְמָה לִי
Rachi (non traduit)
אלא תעזוב יתירא. דכתיב בלקט למה לי חד בקדושים תהיו וחד בשור או כשב לאו לרבויי שאפילו במקום שאין עניים שעליו להצניעם עד שימצא עניים:
וְהַלְּחָיַיִם לְמַאי אֲתָא לְהָבִיא צֶמֶר שֶׁבְּרֹאשׁ כְּבָשִׂים וְשֵׂעָר שֶׁבִּזְקַן תְּיָישִׁים וְהַקֵּבָה לְמַאי אֲתָא לְהָבִיא חֵלֶב שֶׁעַל גַּבֵּי הַקֵּבָה וְחֵלֶב שֶׁבְּתוֹךְ הַקֵּבָה דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כֹּהֲנִים נָהֲגוּ בּוֹ עַיִן יָפָה וּנְתָנוּהוּ לַבְּעָלִים טַעְמָא דְּנָהֲגוּ הָא לֹא נָהֲגוּ דִּידֵיהּ הוּא
Rachi (non traduit)
כהנים נהגו בו עין יפה. שלא ליטלו מן הבעלים. אלמא דמדאורייתא של כהנים הוא דנפקא ליה מה''א יתירא והקבה:

חלב של הקבה וחלב שבתוך הקבה. חלב הקרום:
ה' דהלחיים למאי אתא:
לְהַפְשִׁיט אֶת הָרֹאשׁ לֹא יַפְשִׁיט אֶת הַלֶּחִי וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן מַעֲלִין אוֹתָן בְּדָמִים וְאוֹכְלָן מִפְּנֵי הֶפְסֵד כֹּהֵן
Rachi (non traduit)
מעלים אותם בדמים. שם את דמי המתנות ואוכל המתנות ונותן דמיהם לכהן הבא ראשון:
ואם אין שם כהן. לתת לו המתנות:
הראש לא יפשיט את הלחי. כדמרבינן לקמן מקרא יתירא שאף הצמר שבראש כבשים הוא חייב ליתן לו וכ''ש העור:
וַהֲרֵי מַתָּנוֹת דְּלָא טָבְלִי וְתַנְיָא מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְלוֹג בַּעֲגָלִים לֹא יַפְשִׁיט אֶת הַזְּרוֹעַ
Rachi (non traduit)
אין רשאי להפשיט את הזרוע. אלא נותנו לכהן כמו שהוא בעורו:
למלוג בעגלים. שמולגין אותן ברותחין עם עורן ואוכלין אותן עם העור:
שָׁאנֵי תְּרוּמָה דְּטָבְלָה וְלָא סַגִּיא דְּלָא מַפְרֵישׁ לַהּ
Rachi (non traduit)
שאני תרומה דטבלה. אוסרת הכל עליו משום טבל לפיכך על כרחו צריך להפריש:
מֵיתִיבִי אֵין מְבִיאִין תְּרוּמָה לֹא מִגּוֹרֶן לָעִיר וְלֹא מִמִּדְבָּר לַיִּשּׁוּב וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן שׂוֹכֵר פָּרָה וּמְבִיאָהּ מִפְּנֵי הֶפְסֵד תְּרוּמָה
Rachi (non traduit)
ואם אין שם כהן כו'. אלמא בעי לאפרושה ולאצנועה עד דמשכח כהן ה''נ בעי לאצנועה עד דמשכח עניים:
אין מביאין. אין צריך ישראל לטרוח ולהביא תרומה מן הגורן לעיר ליד כהן אלא כהן הולך ומביאה:
לֵוִי זְרַע בְּכִישָׁר וְלָא הֲווֹ עֲנִיִּים לְמִשְׁקַל לֶקֶט אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת אֲמַר לֵיהּ לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם וְלֹא לְעוֹרְבִים וְלֹא לַעֲטַלֵּפִים
Rachi (non traduit)
בכישר. מקום:
כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר קָמָה אַקָּמָה רְמִי לֵיהּ
Rachi (non traduit)
קמה אקמה רמי עליה. מתניתא אחריתי אשכח לר''מ דפטר בקמה של גר ספק נקצרה קודם שנתגייר ספק משנתגייר ורמייה אהא דקתני ספק לקט לקט ושני ליה בלשון בן אגרא אני שונה אותה:
רֵאשִׁית הַגֵּז וְהַמַּתָּנוֹת וּפִדְיוֹן הַבֵּן וּפִדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר לִפְטוּר
Rachi (non traduit)
ראשית הגז כו'. כל הנך כולהו לא רמיא איסורא עלייהו אלא ממונא הילכך ספיקן לקולא:
ופדיון פטר חמור. כדפרישית מפריש טלה והוא לעצמו:
Tossefoth (non traduit)
ראשית הגז והמתנות. תימה למאן דאית ליה לעיל (חולין דף קלב:) דמתנות טבלי ליתני נמי מתנות לחיוב קודם שהורמו ולפטור אחר שהורמו המתנות דהוו שלו כי היכי דתני בבכור בהמה טמאה לחיוב ולפטור:
דּוֹרְשֵׁי חֲמוּרוֹת הָיוּ אוֹמְרִים הַזְּרוֹעַ כְּנֶגֶד הַיָּד וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיִּקַּח רוֹמַח בְּיָדוֹ
Rachi (non traduit)
דורשי חמורות. מקראות הסתומים:
יד. שנותנין לכהן כנגד ידו של פנחס שעל כך ניתנה לו ברית כהונת עולם וזה שכרו ואיזו יד שעושה מלחמה הוי אומר של ימין:
היו אומרים. מנלן דשל ימין מהכא:
Tossefoth (non traduit)
דורשי חמורות. פירש בערוך בשם רב סעדיה גאון כמין המעשה דבלשון ארמי מהו חמרך מה מעשיך:
וּלְחָיַיִם כְּנֶגֶד תְּפִלָּה וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל קֵבָה כְּמִשְׁמָעָהּ וְכֵן הוּא אוֹמֵר וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ
וְתַנָּא מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא שׁוֹק הַיָּמִין אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹק הַיָּמִין זְרוֹעַ מוּקְדָּשִׁין מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר תְּרוּמָה זְרוֹעַ חוּלִּין מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר תִּתְּנוּ
Rachi (non traduit)
זרוע חולין. מתנות כהונה:
ת''ל תתנו. תרומה לכהן:
זרוע המוקדשין. של איל נזיר:
אֵיזֶהוּ לֶחִי מִן הַפֶּרֶק שֶׁל לְחִי וְעַד פִּיקָּה שֶׁל גַּרְגֶּרֶת וְהָתַנְיָא נוֹטְלָהּ וּבֵית שְׁחִיטָה עִמָּהּ
Rachi (non traduit)
ובית שחיטה עמה. היינו תופס בעומק הצואר באלכסון יותר מן הפיקה:
לָא קַשְׁיָא הָא רַבָּנַן וְהָא רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס
Rachi (non traduit)
לעולם עד הפיקה ולא קשיא. ברייתא דקרי לה בית שחיטה ר' חנינא היא דמכשיר שחיטה למעלה מבית הבליעה ומתניתין דלא קרי לה בית שחיטה רבנן היא:
דְּתַנְיָא מוּגְרֶמֶת פְּסוּלָה הֵעִיד רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס עַל מוּגְרֶמֶת שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה
אִיבָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא רַבָּנַן וּמַאי עִמָּהּ עִמָּהּ דִּבְהֵמָה
Rachi (non traduit)
ואיבעית אימא. ברייתא נמי רבנן היא והאי עמה דקתני לאו עם הלחי אלא עם הבהמה היה נשאר בית שחיטה והלחי ניטל עם הפיקה:
הֲדַרַן עֲלָךְ הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source